בעמק יפה בין כרמים ושדות. עומד מגדל בן חמש קומות . ומי גר במגדל?
בקומה הראשונה תרנגולת שמנה. כל היום בביתה על משכבה מתהפכת. היא כל-כך שמנה שקשה לה ללכת. בקומה השניה גרה קוקיה, כל היום היא מהלכת, עושה ביקורים ,כי בניה גרים בקינים אחרים.בקומה השלישית חתולה כושית נקייה, מגונדרת.על צוואר יש לה סרט.בקומה הרביעית גרה סנאית. בשמחה ונחת אגוזים מפצחת. ובקומה החמישית גר מר עכבר. אך לפני שבוע ארז חפציו ונסע. איש אינו יודע לאן ומדוע.כתבו דיירי המגדל שלט, תקעו מסמר מעל לדלת, וקבעו שלט בקיר: דירה להשכיר.
מערכה ראשונה, בדומה לסיפור הילדות האהוב והזכור לטוב ״דירה להשכיר״ רוצה אני לחלוק איתכם ידידי מזה שנים את חווית המגורים בטורונטו קנדה. או יותר נכון מה נותר לנו לעשות התושבים בחורף מטורף שכזה: להתחפר מתחת לפוך עם כוס קפה, מחשב נייד ופוסט בקנה. אז בואו נתחיל.
במרכז עיר תוססת בין דאונטאון לאפטאון מסתתר בניין דירות בין 13 קומות ובו מאות דיירים, לכל אחד מהם יש סיפור. לעיתים נדמה כי אנחנו גרים במגדל בבל, טיול קצר במדרון לכיוון המעלית חופן בחובו צלילים וריחות שונים המציצים מכל דלת. צרפתית בדלת אחת, פרסית בדלת השניה, בדלת השלישית כבר שומעים צלילים שמחים בספרדית, הריח החזק מגיע מזוג המהגרים ההודי. פיליפינית במסדרונות, אצלנו מאחורי הדלת שומעים צלילים של אריק איינשטין ובלי סודות. ואופס יש גם דירה בה דוברים שפה מאד מוזרה - אנגלית. אופס, טעות, אנחנו בקנדה מסתבר שזו שפה רשמית רק המיקס של הדיירים מעט מבלבל.
כמו שלכל איש יש שם שנתנו לו הוריו לכל משפחה פה יש סיפור לעיתים פשוט ולעיתים מורכב. היופי למביט מהצד הוא שהוא איננו יודע את הסיפור המלא אבל הוא נהנה להרכיב מהמעט הזה סיפורים.
היום אספר על הזוג הקנדי המשוגע או יותר נכון הבחורה הפטתית.
רובכם זוכרים אותי רווקה הוללת, הזכרון כאמור פשוט למדי מאחר ולא טרחתי להשאר יותר מידי בארץ אחרי שמצאתי את האחד שלי, אבל הזכרון חקוק לגבי מה עושים ומה לא עושים עם בחור. אחד הדברים הכי חזקים אצל הרווקה התל אביבית היא שלא משנה מה שלא יהיה היא תמיד (תשתדל, לא תמיד תצליח) תשמור על הכבוד שלה. לגבי הבחורה הקנדית - היום אני כבר לא בטוחה.
וכך היה הדבר...
בדלת מולנו התגוררו זוג צעירים, או יותר נכון עד המקרה הנל היינו בטוחים שגר שם בחור אחד שמחליף בחורות.
הבחור קנדי גינגי שמנהל בר אפלולי בדרום העיר (חשוב לציין, בטורונטו לא יכול להיות כזה אפלולי בכל זאת מפסיקים פה להגיש אלכוהול בשעה 2...). הבחור עצמו נחמד, מברך לשלום בפעמים הספורות שרואים אותו במסדרונות, אפילו חלקנו שיחה או שתים על מזג האוויר, אף אחד לא הכין אותי לבוקר הזה. (או איזה דברים ניתן לגלות על אנשים שעובדים מהבית).
אחת עשרה בבוקר, אמצע שבוע, דלת הדירה נטרקת בקול רועם, דלת הכניסה נפתחת וריב כעוס שלא ניתן להתעלם ממנו. כסקרנית גאה רצתי מהר לעדן החלון והאזנתי.
הוא: לכי מפה כבר
היא: בבקשה, שכחתי את הטלפון בבר אתמול וגם את הארנק, אין לי כסף אין לי לאן ללכת, לפחות תן לי להשאר עד שיפתחו את הבר ואני אוכל לקחת את הדברים שלי.
הוא:נמאס לי כבר מהתירוצים שלך, תעופי לי מהעינים כבר לכי מפה.
היא: לא, לא, בבקשה - אל תזרוק אותי, תן לי להשאר
הוא: תופס לה בחוזקה בשיער ואומר לה תלכי מפה את לא מבינה את זה.
הדמעות והצעקות נמשכו קרוב לחצי שעה מתחת לחלוני. לשבריר של שניה הייתי בטוחה באיזה בחורה כונפה שמתחננת לרחמים כי זה הגבר הראשון שפתח את דלתו ואת מכנסיו למראה שלה. אבל איזו טעות, הבחורה תמירה, בלונדינית, עיני תכלת, חיוך ממיס וגזרה שגורמת לרבות מאיתנו לקנא. אני מרימה את עיני עוד קצת למעלה - את פסיכית אני רוצה לצעוק לה. תעיפי את הגינגי המכוער הזה ותתקדמי.
הזוג נעלם ואני חזרתי לעבודתי.
ואז בשעת לילה מאוחרת צעקות ליד דלת הכניסה לבית, אנחנו פותחים את הדלת לאט לאט ומציצים, שומעים צווחות
הוא: אני לא רוצה אותך יותר - לכי מפה
היא: לא, לא בבקשה אני אוהבת אותך
הוא: לכי מפה יש לי שכנים את עושה לי בושות
* השעה היתה 2 בלילה
היא: לא לא לא לא, בכי קורע לב נשמע מהצד השני של הדלת
הדלת נפתחת
אנחנו שומעים דחיפות מאד אגרסיביות מהצד השני של הדלת, גוף נשמט בברוטליות מהכניסה, הבחורה מועדת על הריצפה והדלת נטרקת. הבחור נועל את הדלת. הבלונדינית עומדת על ברכיה בחדר המדרגות ודופקת על הדלת, בבקשה תן לי להכנס, בבקשה תן לי להכנס.
כל מה שיכולנו לחשוב עליו - בבקשה תנו לנו לישון.
הדלת נפתחת לרגע וממנה הבחור משליך זוג נעלים וארנק - לכי מפה!
היא - בוכה כמו כלבה מיוחמת מעל לשעה, בוכה בוכה -עד שנמאס לה.
יוצאת מדלת הכניסה, נכנסת למזדה האפורה ונוסעת.
יומים וחצי אחר כך, חברת הובלה מגיעה לבניין ומפנה את הדירה. הגינגי צוחק איתנו - מצטער ששמעתם אותנו רבים בתקופה האחרונה, עברנו תקופה קשה, שחררתי את המשוגעת הזו.
תכלס אני לא מבינה איך בחורה כל כך יפה ואטרקטיבית מגיעה למצב כזה, מה יש באותו גנגי שגרם לאותה בחורה לרדת מהפסים.....
וזה סתם פרק אחד קטן מחוויות דירה להשכיר סטייל טורונטו.
בפרק הבא חוויה פרסית
נשיקות וגעגועים - תשלחו לנו קצת שמש....
בקומה הראשונה תרנגולת שמנה. כל היום בביתה על משכבה מתהפכת. היא כל-כך שמנה שקשה לה ללכת. בקומה השניה גרה קוקיה, כל היום היא מהלכת, עושה ביקורים ,כי בניה גרים בקינים אחרים.בקומה השלישית חתולה כושית נקייה, מגונדרת.על צוואר יש לה סרט.בקומה הרביעית גרה סנאית. בשמחה ונחת אגוזים מפצחת. ובקומה החמישית גר מר עכבר. אך לפני שבוע ארז חפציו ונסע. איש אינו יודע לאן ומדוע.כתבו דיירי המגדל שלט, תקעו מסמר מעל לדלת, וקבעו שלט בקיר: דירה להשכיר.
במרכז עיר תוססת בין דאונטאון לאפטאון מסתתר בניין דירות בין 13 קומות ובו מאות דיירים, לכל אחד מהם יש סיפור. לעיתים נדמה כי אנחנו גרים במגדל בבל, טיול קצר במדרון לכיוון המעלית חופן בחובו צלילים וריחות שונים המציצים מכל דלת. צרפתית בדלת אחת, פרסית בדלת השניה, בדלת השלישית כבר שומעים צלילים שמחים בספרדית, הריח החזק מגיע מזוג המהגרים ההודי. פיליפינית במסדרונות, אצלנו מאחורי הדלת שומעים צלילים של אריק איינשטין ובלי סודות. ואופס יש גם דירה בה דוברים שפה מאד מוזרה - אנגלית. אופס, טעות, אנחנו בקנדה מסתבר שזו שפה רשמית רק המיקס של הדיירים מעט מבלבל.
כמו שלכל איש יש שם שנתנו לו הוריו לכל משפחה פה יש סיפור לעיתים פשוט ולעיתים מורכב. היופי למביט מהצד הוא שהוא איננו יודע את הסיפור המלא אבל הוא נהנה להרכיב מהמעט הזה סיפורים.
היום אספר על הזוג הקנדי המשוגע או יותר נכון הבחורה הפטתית.
רובכם זוכרים אותי רווקה הוללת, הזכרון כאמור פשוט למדי מאחר ולא טרחתי להשאר יותר מידי בארץ אחרי שמצאתי את האחד שלי, אבל הזכרון חקוק לגבי מה עושים ומה לא עושים עם בחור. אחד הדברים הכי חזקים אצל הרווקה התל אביבית היא שלא משנה מה שלא יהיה היא תמיד (תשתדל, לא תמיד תצליח) תשמור על הכבוד שלה. לגבי הבחורה הקנדית - היום אני כבר לא בטוחה.
וכך היה הדבר...
בדלת מולנו התגוררו זוג צעירים, או יותר נכון עד המקרה הנל היינו בטוחים שגר שם בחור אחד שמחליף בחורות.
הבחור קנדי גינגי שמנהל בר אפלולי בדרום העיר (חשוב לציין, בטורונטו לא יכול להיות כזה אפלולי בכל זאת מפסיקים פה להגיש אלכוהול בשעה 2...). הבחור עצמו נחמד, מברך לשלום בפעמים הספורות שרואים אותו במסדרונות, אפילו חלקנו שיחה או שתים על מזג האוויר, אף אחד לא הכין אותי לבוקר הזה. (או איזה דברים ניתן לגלות על אנשים שעובדים מהבית).
אחת עשרה בבוקר, אמצע שבוע, דלת הדירה נטרקת בקול רועם, דלת הכניסה נפתחת וריב כעוס שלא ניתן להתעלם ממנו. כסקרנית גאה רצתי מהר לעדן החלון והאזנתי.
הוא: לכי מפה כבר
היא: בבקשה, שכחתי את הטלפון בבר אתמול וגם את הארנק, אין לי כסף אין לי לאן ללכת, לפחות תן לי להשאר עד שיפתחו את הבר ואני אוכל לקחת את הדברים שלי.
הוא:נמאס לי כבר מהתירוצים שלך, תעופי לי מהעינים כבר לכי מפה.
היא: לא, לא, בבקשה - אל תזרוק אותי, תן לי להשאר
הוא: תופס לה בחוזקה בשיער ואומר לה תלכי מפה את לא מבינה את זה.
הדמעות והצעקות נמשכו קרוב לחצי שעה מתחת לחלוני. לשבריר של שניה הייתי בטוחה באיזה בחורה כונפה שמתחננת לרחמים כי זה הגבר הראשון שפתח את דלתו ואת מכנסיו למראה שלה. אבל איזו טעות, הבחורה תמירה, בלונדינית, עיני תכלת, חיוך ממיס וגזרה שגורמת לרבות מאיתנו לקנא. אני מרימה את עיני עוד קצת למעלה - את פסיכית אני רוצה לצעוק לה. תעיפי את הגינגי המכוער הזה ותתקדמי.
הזוג נעלם ואני חזרתי לעבודתי.
ואז בשעת לילה מאוחרת צעקות ליד דלת הכניסה לבית, אנחנו פותחים את הדלת לאט לאט ומציצים, שומעים צווחות
הוא: אני לא רוצה אותך יותר - לכי מפה
היא: לא, לא בבקשה אני אוהבת אותך
הוא: לכי מפה יש לי שכנים את עושה לי בושות
* השעה היתה 2 בלילה
היא: לא לא לא לא, בכי קורע לב נשמע מהצד השני של הדלת
הדלת נפתחת
אנחנו שומעים דחיפות מאד אגרסיביות מהצד השני של הדלת, גוף נשמט בברוטליות מהכניסה, הבחורה מועדת על הריצפה והדלת נטרקת. הבחור נועל את הדלת. הבלונדינית עומדת על ברכיה בחדר המדרגות ודופקת על הדלת, בבקשה תן לי להכנס, בבקשה תן לי להכנס.
כל מה שיכולנו לחשוב עליו - בבקשה תנו לנו לישון.
הדלת נפתחת לרגע וממנה הבחור משליך זוג נעלים וארנק - לכי מפה!
היא - בוכה כמו כלבה מיוחמת מעל לשעה, בוכה בוכה -עד שנמאס לה.
יוצאת מדלת הכניסה, נכנסת למזדה האפורה ונוסעת.
יומים וחצי אחר כך, חברת הובלה מגיעה לבניין ומפנה את הדירה. הגינגי צוחק איתנו - מצטער ששמעתם אותנו רבים בתקופה האחרונה, עברנו תקופה קשה, שחררתי את המשוגעת הזו.
תכלס אני לא מבינה איך בחורה כל כך יפה ואטרקטיבית מגיעה למצב כזה, מה יש באותו גנגי שגרם לאותה בחורה לרדת מהפסים.....
וזה סתם פרק אחד קטן מחוויות דירה להשכיר סטייל טורונטו.
בפרק הבא חוויה פרסית
נשיקות וגעגועים - תשלחו לנו קצת שמש....
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה