זמן - קרה שרציתם לעצור את הזמן,
או אולי רציתם לעצום את העינים ולהתעורר אחרי שנת חורף לצד יקירכם...
מאמי שלי היום בדיוק חודש לא לצידי, כלומר הוא לצידי בכל דבר שאני עושה - הוא מלווה אותי בבוקר, בקימה, הוא מלווה אותי במהלך יום העבודה ומהמרחק הוא מחבק אותי חזק בלילה במיטה. אבל פיזית הוא חודש לא נוכח.
אמרו לי כל כך הרבה דברים בשנות חיי, אמרו שזה יגיע - וצדקו, אמרו שהסבלנות משתלמת - וזה מוכיח את עצמו מחדש. ואמרו שאם זה אמיתי זה יחזיק, איתן ויציב ויכשל להמשך הדרך.
אז מאמי בת מחכה בסבלנות,
אבל לא ניתן לתחום געגוע בזמן, ואי אפשר לעצור את רצף הדמעות שיוצאות כאילו מעצמן...
היום קמתי מאוחר מהמתוכנן, וכל שברצוני לעשות זה להמשיך לישון עד דצמבר עד שהוא יקום ויחבק אותי
מתגעגעת
