כמה סמלי שאת הפוסט הזה אני כותבת דווקא בחג פורים. החג בו כולנו לובשים בגדים שלא שלנו, מסתתרים מאחורי מצלמות ומשחקים ולו לרגע קל את משחק "אילו הייתי". זה מצחיק אבל הרבה מאיתנו מסתתרים גם ביום יום מאחורי מסכה - מפחדים להיות מי שהם באמת, מפחדים מהאמת המרה או מלקיחת אחריות - הרבה יותר קל להאשים את הסביבה במר גורלך, הרי אין שום סיכוי בעולם שפעלת שלא כשורה.
אין לי ביקורת חלילה על אנשי המסכות, אני חושבת שלאורך שנים ארוכות אני הייתי כזו, פחדתי להפגע ולכן הכי פשוט בעולם היה לא לחשוף לאנשים את מי שאני באמת, גם לא כאלה שרוצים ומאמינים שהם הכי קרובים אלי. לפעמים אפילו במבצר הביתי שלי לא זיהיתי את מי שאני באמת - בשקט הפנימי שלי עם עצמי, צללתי לעומק המהות והרציונאל של מה זה חיים, חשבתי עלי ועל המשפחה שלי והחברים ואיפה אני רוצה להיות בכל הדבר הגדול הזה.
במהלך החיפוש העצמי הזה יש מצב שהסתתרתי אף יותר, ברחתי ממחויבות מכל מיני צורות, מקומות עבודה, מערכות יחסים, בין חברים ואפילו קצת בריחה עצמית. הבריחה הנשית הכי מובהקת היא הבריחה לקניון, הבריחה למעוז הקפיטליזם, הכל יפה וצבעוני, מריח נהדר וכפי שהמוכרת הגדירה - מקסימום תחלקי לתשלומים. תכלס - עצוב לי קצת לומר, שהאמנתי לה, האמנתי שהחצאית פליסה הזו תעשה אותי יותר מאושרת, שעקבי הסטילטו יעשו אותי יותר גבוה, ושהמסקרה המעלפת הזו תביא לי אהבה. לתקופה מסוימת זה באמת תרם, שיפר את מצב הרוח, גרם לי לחייך. מרגע שגיליתי מי אני באמת, מצאתי את סדרי העדיפויות שלי משתנים מהקצה לקצה..
היום אני נמצאת בתהליכי בניה, שבסופם אקח שליטה על החיים שלי באופן מוחלט ואעשה רק מה שאני רוצה לעשות.
לקום בבוקר, לצאת מהמיטה ולחייך :-)
בחג פורים הנוכחי אני לא מרגישה צורך להתחפש, לא לושתי ולא לאחשוורוש ואפילו לא להמן הרשע. אני פשוט רוצה להיות מי שאני, איך שאני עם כל החרא ועם כל הטוב.
ומי מכם שזכה לקבל טוב - אשרכם
ומי מכם שזכה לקבל גם רע - אלו החיים
חג פורים שמח ותודה למשפחה שלי, לחברים שלי ולבן זוג שלי שעוזרים לי להתגבר על הפחדים ולהראות לעולם מיהי שיר רוטמן באמת
* פתאום אני קולטת שלא נתתי מקום לתודות ולא ירדתי לעומקם של השינויים - ככל הנראה זה יהיה בהמשך
* תכלס, אין ממש קשר בין הכותרת לתוכן - אולי כי פורים והפוסט התחפש למשהו שהוא עדין לא, או שזה טריילר להמשך - הסרט על החיים שלי, או הספר מה שיבוא קודם:)
היום אני נמצאת בתהליכי בניה, שבסופם אקח שליטה על החיים שלי באופן מוחלט ואעשה רק מה שאני רוצה לעשות.
לקום בבוקר, לצאת מהמיטה ולחייך :-)
בחג פורים הנוכחי אני לא מרגישה צורך להתחפש, לא לושתי ולא לאחשוורוש ואפילו לא להמן הרשע. אני פשוט רוצה להיות מי שאני, איך שאני עם כל החרא ועם כל הטוב.
ומי מכם שזכה לקבל טוב - אשרכם
ומי מכם שזכה לקבל גם רע - אלו החיים
חג פורים שמח ותודה למשפחה שלי, לחברים שלי ולבן זוג שלי שעוזרים לי להתגבר על הפחדים ולהראות לעולם מיהי שיר רוטמן באמת
* פתאום אני קולטת שלא נתתי מקום לתודות ולא ירדתי לעומקם של השינויים - ככל הנראה זה יהיה בהמשך
* תכלס, אין ממש קשר בין הכותרת לתוכן - אולי כי פורים והפוסט התחפש למשהו שהוא עדין לא, או שזה טריילר להמשך - הסרט על החיים שלי, או הספר מה שיבוא קודם:)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה