התחלות, מטרות, יעדים

ההתפכחות שלי התרחשה לפני קרוב לשנה וחצי, התבוננתי על כל מי שעמד לצידי, התקלפתי שכבה אחר שכבה עד שנעמדתי מול האומה עירומה, חשופה ומדממת. הדימום הזה כמה שהוא היה מלאכותי ופלסטי הוא היה מבחינתי זעקה לעזרה, זעקה לשינוי בדפוסי חשיבה ודפוסי חיים. וגם כשאתה משנה דרך התנהלות ומבצע איזשהו שינוי התנהגותי יש לעיתים רגעי משבר, מהרגעים האלו בחיים שאתה זקוק לחיוך אוהד, לחיבוק מנחם ואפילו גם למנה מתוקה שתדרבן אותך להמשיך בצעידה או בריצה לפסגת החלומות שלך להגשמה העצמית.
אני רוצה היום לומר תודה לכמה אנשים שהיו עבורי אבן דרך במסע הזה לגילוי העצמי להתפכחות ולתובנות של מי שאני היום. מיותר לציין שכל החיים אנחנו ממשיכים לצעוד בדרך כלשהי לכיוון מטרה שונה, אסור לנו להפסיק ללכת/לרוץ - מאחר וברגע שאתה מפסיק את העשיה האישית שלך אתה כבה, האנרגיות לאט לאט נעלמות והמכונה המשומנת מאבדת מכוחה.
אז מי היה איתי ומי עדין במהלך כל הדרך המפרכת הזו. הראשונה האישה ב-ה ההידיעה, שלצערי איננה איתי מזה חמש שנים היא אמא שלי. הדבר הכי עוצמתי שלמדתי ממנה היא שאישה צריכה לעמוד בכוחות עצמה ולא להסתמך על אף גבר שיהיה לצידה ויעזור לה, אנקדוטה נוספת שלה היה - אם לא טוב לך, קומי לכי, אל תתני לעצמך להתעורר בבוקר כבויה וללא החיוך מלוא האנרגיות שלך, עליך להיות רעבה לחיים, מוכנה לטרוף אותם בכל רגע נתון ואם ככה יהיו הדברים הצלחתך בטוחה - אז תודה אמא.
אני רוצה לומר תודה לשי - המאמן הראשון שהצליח לעלות אותי על מכשיר המסילה - עיקמתי את פני, קיללתי אותו כל יום מחדש, אבל זה הוכיח את עצמו, נשאבתי לריצה, התאהבתי בשקט של ההתמודדות עם הקושי והמציאת פתרונות תוך כדי. הוא היה אחד מאלו שגרמו לי להתאהב בעשיה למען אחרים.
מצחיק יהיה לומר תודה בשלב הזה לעצמי, תודה רבה על הסקרנות הרבה שגיליתי בתוך התהליך הזה, הרצון לחיפוש עצמי גרם לי להתעניין קצת יותר מהאדם הממוצע, בעיקר פה ברשת, גרם לי לקרוא וגרם לי להיות בפוקוס גדול על מי אני ולאן אני רוצה להגיע. מפתיע אבל כשאתה עובד למען מטרה אתה מכיר הרבה אנשים בדרך שדומים לך, אוהבים את מה שאתה אוהב וחולקים התמודדויות גופניות דומות. בדרך הזו הכרתי את איל, האנרגיות שהאדם הזה נתן לי לקום ולשנות ולהתמודד - התוכנית אימון הראשונה שבנה לי, ריצת 10 קילומטר ראשונה שנראתה בזמנו כחלום, התחרויות הראשונות, הג'ל הראשון שלקחתי, הפולאר הראשון - תודה שהיית שם בהחלט יש לך חלק גדול.
המאמן המקצועי והמנטאלי שלי, האדם שאחראי על תוכניות התזונה שלי וזה שמחייך אלי למרות שאני עושה לו בושות בחודשים האחרונים - הוא לא אחר מ- שון פורטל. הגעתי אליו לפני שנה מתוך מטרה להשיל אחוזי שומן על מנת לרוץ מהר יותר ואיכותי יותר, גיליתי אדם מקסים, חם, פתוח, מצחיק והכי חשוב מקצועי בטירוף ואכפתי. תודה ענקית על הסבלנות והאמונה, כי אין מה לעשות גם לטוב בספורטאים יש רגעים קשים, שלעתים יכולים להיות פרוסים על כמה חודשים - מבטיחה שעד הקיץ זה יעבור :)
היתה בדרך גם מאמנת אישית רווית שפקחה את עיני ולימדה אותי להסתכל קודם כל על עצמי ולאחר מכן על כל מה שמסביב, גם כשהרגשתי הכי למטה והרגעים היו סופר קשים, היא גרמה לי להסתכל על החיים מנקדת מבט אמיתית, ריאלית ומחויכת. אתה יכול לקחת את החיים כמו שהם, או להחליט לשנות. דרכה למדתי לשנות בשביל עצמי, לחיות בשביל עצמי ולבחור רק בגלל שזה מה שאני רוצה.
השגים אישים במהלך הדרך
הכי גדול זו מציאת אהבה, זכיתי בפרטנר מדהים, גדול מהחיים כמו שאמא שלו אומרת, אחד כזה שכיף לקום איתו בבוקר, כזה שמעשיר אותי בידע שלו ומשלים אותי בחלקים שאני פחות טובה בהם, וחשוב לא פחות אחד כזה שבוודאות יהיה איתי כשטוב וגם כשממש רע.
ההישג הנוסף שלי הוא הדרך אליה אני הולכת, אם הייתי בפרשת דרכים לפני שנה וחצי אני היום בתוך תהליך של שינוי קריירה ודפוסי חיים, אני רוצה לעשות בשביל אחרים (בעיקר בשביל אחרות), רוצה לראות את האושר שלהם ולהבין שתרמתי באופן משמעותי בהצלחה של אדם אחר. בשנים האחרונות למדתי להכיר את בנות מיני לעומק ולהעריץ אותן על כל החוזקות שלהן - אשה מתנהלת בין בית לבין קריירה ומצליחה ביד רמה לנצח על הכל בדרך שרק היא מסוגלת!!!

אז זהו התהליך עוד ארוך, יש נפילות בדרך, יש כשלונות, אבל החוכמה היא לקום ולעשות מעשה - אם לא תעשה החיים לא ישתנו מעצמם, האגדות מדברות על חיו באושר ועושר, אבל אנחנו מפוקחים מספיק להבין היום שיש לעשות על מנת לקבל.

* נכתב עם המון אהבה לכל מי שסביבי, כן וחייבים לשמור על אופטימיות גם כשהתהליך לא קל, והיום לראיה או בכלל השבוע גם לי מאד קשה.

אוהבת