כן אני מודה, אני מכורה לשקיות ניילון.
כן אני זו שבסופר דוחפת עוד ועוד שקיות לשקית הקניות המסכנה שלי, עבורי זהו מוצר הכרחי להתנהלות יומיומית, אני תמיד מוצאת מה לעשות עם השקיות האלה - אני עוטפת איתן את קופסאות האוכל ומכניסה אותם לציידנית, אני זורקת בתוכן זבל - מקפיאה איתן בשר - חיה איתן בשלום ובאהבה וכמו במשקל גוף לפעמים כמה שיותר מעיד על הרבה מאד אושר וחדווה.
כל היופי הזה נעלם לפני כשלושה שבועות בהגיעי לביתי החדש קנדה.
כל הגל הירוק הזה בשנים האחרונות רק עבר לידי, מה לעשות אני לא מאמינה באוכל אורגני - לך תאמין שבאמת ובתמים מה שאתה קונה נקי מכימיקלים - לדעתי זה בעיקר באז תקשורתי שקצת יצא מפרופורציות (דעתי בלבד כמובן), אני לא מפרידה זבל ואני לא ממחזרת, אם זאת אני מאד ירוקה, תמיד משאירה איזורים נקיים אחריי ומביאה רוח רעננה לכל מקום חדש. אני לא צמחונית, ההיפך הוא הנכון, אני חושבת שמוצא האדם הוא מהבהמה ומן הראוי שנאכל אותה, ואף תחליף בשר לא יחליף סטייק מדמם.. (מזכיר לי שהולכים למסעדת בשר בערב - איזה כיף).
ביומי השני פה בעיר הירוקה והפסטורלית הזו לאחר ריצת הבוקר רציתי להכיר מקרוב את המכולת השכונתית, כמובן כהונגריה טובה מילאתי את העגלה בכל טוב ואז הגעתי לעמדת הקופה, השאלה הראשונה שהיא שאלה אותי....לא, לא היתה אם יש לי כרטיס מועדון (זו היתה שאלה 2), היא שאלה אותי אם אני רוצה שקית - היי גבירתי היקרה - ברור שאני רוצה שקית, יאללה תפתחי את הברז אני רוצה ים של שקיות, אמרתי לה שכן בוודאי, א מאחורי אמר לה בקול מסוקס - שקית אחת בבקשה. טוב הוא מאנשי המקום ואני עדין סוג של תיירת אז שמרתי על שתיקתי.
יצאנו מהחנות ואני נפוכה ועצבנית, וא' אומר לי, את יודעת שאת משלמת על כל שקית, אנשים מגיעים עם שקיות לסופר, יש פה חוק מדינה שמחייב אותך לשלם על כל שקית ניילון שאתה לוקח, נו את יודעת מיחזור וכאלה, ניילון לא טוב לסביבה.
מה??? לא יכול להיות...
פתאום כשאני עומדת אצל הירקן, אני רואה אנשים דוחפים ירקות לתיק - כן גם בצל...מוציאים שקיות ניילון או שקיות בד, ואני מתבוננת מהצד, מזילה דמעה קטנטנה
בבית הקודם שלי לא התחשבנו איתי על שקית ניילון, נתנו לי אותן ביד רחבה, ומה שלא נתנו לקחתי
אז זהו - אני בביתי החדש, לומדת להיות ירוקה
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה